#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קטז. 1 כיצד פורכים שלומדים חדא מחדא, חדא מתרתי, חדא מתלת (למסקנא)?	אמר ליה רב מרדכי לרב אשי הכי אמרינן משמיה דר&quot;ל: חדא מחדא - קולא וחומרא פרכינן, כל דהו לא פרכינן. </p><p dir='rtl'>חדא מתרתי - (מה הצד) אפילו כל דהו פרכינן.</p><p dir='rtl'>חדא מתלת - אי הדר דינא ואתי במה הצד פרכינן כל דהו, ואי לא, קולא וחומרא פרכינן, כל דהו לא פרכינן.	חולין קטז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קטז. 2 כלאי הכרם האם עיקרן נאסר או רק מה שגדל באיסור?	מצד אחד כתיב &quot;המלאה&quot; ולאידך כתיב &quot;הזרע&quot;, הא כיצד, זרוע מעיקרו - בהשרשה, אפי' מה שנזרע, זרוע ובא - הוסיף אין לא הוסיף לא.	חולין קטז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קטז. 3 'רבי שמעון בן יהודה אומר משום רבי שמעון בשר בחלב אסור באכילה ומותר בהנאה' מנין?	מקיש &quot;כי עם קדוש אתה... לא תבשל גדי בחלב אמו&quot; ל&quot;ואנשי קדש תהיון לי ובבשר בשדה טרפה לא תאכלו&quot; מה טרפה אסור באכילה ומותר בהנאה אף בשר בחלב כן.	חולין קטז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קטז. 4 חיה ועוף האם אסורים לבשל בחלב מדאורייתא ומדרבנן ומנין?	לת&quot;ק - שניהם דאורייתא &lt;כתוס', אבל הרא&quot;ש כתב שת&quot;ק מסכים שהם דרבנן ור&quot;ע בא לפרש).</p><p dir='rtl'>ר&quot;ע אומר חיה ועוף אינם מהתורה אבל מדרבנן אסור, דסבר אין איסור חל על איסור, ושליל לא צריך קרא לרבות אותו שהוא בהמה מעליא, ומיותר לו כל ה&quot;לא תבשל גדי בחלב אמו&quot; פרט לחיה עוף ובהמה טמאה.</p><p dir='rtl'>ריה&quot;ג אומר חיה ודאי אסורה מהתורה דכתיב &quot;לא תאכלו כל נבלה... לא תבשל גדי בחלב אמו&quot; כל שאסורה משום נבלה אסורה בחלב, אבל עוף אף שאסור משום נבלה מותר בחלב דכתיב &quot;בחלב אמו&quot; ועוף אין לו חלב אם, ואף מדרבנן לא גזרו בו, ובמקומו היו אוכלים בשר עוף בחלב.	חולין קטז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קטז: 1 'קבת עובד כוכבים ושל נבלה הרי זו אסורה' מאי קיבת גוי ומדוע נאסרת (2)?	רב הונא אמר לוקח גדי מהגוי, וחוששים שמא ינקה מבהמה טמאה וחלב הכנוס במעיה דין חלב עליו [מטרפה לא חוששים שינקה דלא שכיחא, בישראל לא חוששים שינקה מטמאה שישראל בדלים מהטמאה].</p><p dir='rtl'>שמואל אמר חדא קתני קבת שחיטת גוי נבלה, וזה דוקא קודם חזרה, אבל משנה אחרונה סברה שזה פירשא בעלמא ומותר. 	חולין קטז:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קטז: 2 'טרפה שינקה מן הכשרה קבתה מותרת' כיצד יתישב עם מה ששנינו ברישא קיבת נבלה אסורה?</p><p dir='rtl'>כשרה שינקה מהטרפה האם קבתה מותרת?	[רב חסדא אמר רישא נראה כאוכל נבלות והכא הרי שחוטה, הקשה עליו רבא שטרפה יש הרבה יותר לגזור]</p><p dir='rtl'>אמר רב יצחק אמר רבי יוחנן לא קשיא כאן קודם חזרה כאן לאחר חזרה ומשנה לא זזה ממקומה.</p><p dir='rtl'>כשרה שינקה מהטרפה שנינו במשנה קבתה אסורה (לרש&quot;י דין זה אף למשנה אחרונה אבל לרי&quot;ף למשנה אחרונה הכל מותר, ותוס' סברו כר&quot;שי אלא שאם הוא קרוש הוי פירשא בלעמא ומותר.)	חולין קטז:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קטז: 3 האם מעמידים בקיבת נבלות ושחיטת גוי וכיצד הלכה?</p><p dir='rtl'>ומה הדין בעור קיבת נבלה?	למשנה ראשונה אסור. למשנה אחרונה בקיבת נבלה מותר שזה פירשא בעלמא, של גוי - לר&quot;א הסובר שסתם מחשבת גוי לע&quot;ז אסור וכן אמר ר' חב&quot;א אר&quot;י, אבל לחכמים אין סתם מחשבת גוי לע&quot;ז ומותר אף בהם וכן אמר רב שמואל בר רב יצחק בשם ר&quot;י שאין לחוש לדברי ר&quot;א. </p><p dir='rtl'>והלכתא אין מעמידין בעור קבת נבלה אבל מעמידין בקבת נבלה ובקבת שחיטת עובד כוכבים.	חולין קטז:		
